פסק-דין בתיק ע"מ 1108-09

1.         נימוקי הערעור

הערעור הוגש לפי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 (להלן: " החוק").

הערעור מתייחס להחלטת המשיב אשר דחתה את השגת המערערת ביום 26.4.09 על שומת עיסקאות לפי מיטב השפיטה.

הערעור מכוון כנגד ההחלטה לחייב את המערערת במס עיסקאות בסך של כ- 171,000 ש"ח, בגין הוצאות פיתוח שהושבו למערערת בתקופת הדיווח אוקטובר-נובמבר 2008.

בערעור נאמר כי המערערת היא חברה הפועלת בתחום הנדל"ן.

במסגרת עיסוקה השתתפה המערערת במכרז אשר פורסם במהלך שנת 2006 על ידי מנהל מקרקעי ישראל (להלן: " המנהל") לרכישת זכויות חכירה ב- 70 מגרשי בנייה בישוב להבים.

על פי תנאי המכרז, היה על הצעת היזם להתייחס לרכישת זכויות החכירה על המגרשים, כאשר לסכום המוצע יתווסף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין של המנהל, הניתנת לקיזוז במסגרת עיסקו של המציע.

בנוסף לסכום שיוצע בגין הקרקע, נקבע כי על המציע יהיה להתקשר בהסכם נפרד לביצוע עבודות פיתוח עם חברת מבנה תעשייה בע"מ (להלן: " מבני תעשייה") ולשאת בתשלום הוצאות פיתוח כולל מע"מ למנהל באמצעות מבני תעשייה.

המנהל, באמצעות מבני תעשייה, מבצע את הפיתוח במקום הרשות המקומית ומוציא במועד קבלת התשלום חשבונית מס לרשות המקומית.

המערערת נושאת אומנם בתשלום מס ערך מוסף בגין הוצאות הפיתוח, אך אין היא רשאית לנכות את מס התשומות כתוצאה מתשלום זה. מנגד היא פטורה מתשלום אגרות והיטלי פיתוח לרשות המקומית.

המערערת זכתה במכרז ונחתמו חוזי חכירה בינה לבין המנהל ביחס לכל אחד מהמגרשים.

נושא הנשיאה בהוצאות הפיתוח הוסדר אף הוא בחוזה החכירה, כאשר סעיף 13 קובע כי על החוכר לשאת בכל הוצאות הפיתוח.

הסעיף אף מתייחס למצב בו שולמו כבר הוצאות פיתוח על ידי המנהל . נקבע כי במקרה כזה החוכר מתחייב להחזיר למחכיר לפי דרישה כל תשלום אשר שולם על ידי המחכיר עבור הוצאות הפיתוח.

המערערת התקשרה בהסכם עם מבני תעשייה לפיו יבוצעו עבודות הפיתוח והתשתיות במגרשים על ידי מבני תעשייה.

המערערת שילמה למבני תעשייה תמורה הכוללת מע"מ בגין ביצוע עבודות הפיתוח, חלף ביצועם על ידי הרשות המקומית.

בגין תמורה זו קיבלה המערערת קבלה ממבני תעשייה ולא חשבונית מס.

תוצאה משפטית זו נובעת מעמדת המשיב, לפיה מקבל השירות בקשר עם ביצוע עבודות הפיתוח היא הרשות המקומית ומפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6014/04 מנהל מס ערך מוסף נ' ראדקו אינבסמנט לימיטד (להלן: "פסקי דין ראדקו").

במהלך שנת 2008 מכרה המערערת והעבירה לרוכשים שונים את זכויות החכירה במספר מגרשים, בלא שבוצעה כל בנייה ביחס אליהם ואף בלא שבוצעו עבודות פיתוח.

במסגרת חוזים אלה סוכם בין המערערת לבין כל אחד מהרוכשים כי בנפרד מהתמורה המשולמת בגין רכישת זכויות החכירה במגרש, ישיב הרוכש למערערת את ההוצאות ששילמה המערערת למבני תעשייה בגין חיבור לחברת החשמל ובגין עבודות הפיתוח - אשר נגבו על ידי מבני תעשייה בגין המגרש שנמכר.